לפני שלוש שנים (ימי הקורונה, מרץ 2021), יצא האלבום הראשון שלי “שנה א”, התחלתי לעבוד על האלבום השני ממש מייד. זה היה ברור ומובן שאני ממשיך ליצור – לכתוב, להלחין. זה היה תהליך לא קצר – חלקו מאילוצי התקופה המשוגעת, חלקו מאילוצי החיים עצמם והשיגרה, וחלק מתשומת הלב וההתעקשות לחתור לתוצאה טובה יותר של ערן ויץ שהפיק לי את האלבום ונתן לו תשומת לב ופינוק…
ועכשיו, על אף התקופה הקשה שעברנו בחודשים האחרונים, ואולי גם בגלל התקופה הזו, מרגיש לי שהגיע הזמן להוציא את השירים האלה לעולם. חלקם – לפחות לדעתי ולטעמי – רלבנטיים לתקופה, חלקם יכולים להיות רלבנטים תמיד, וחלקם אולי רלבנטיים רק לי. האמת שאף פעם לא ברור מי מתחבר למה, ואני סבור שתפקיד היוצר הוא פשוט ליצור ולהנגיש את היצירה למי שיתקל בה בתקווה שיתקלו בה גם אנשים שהיו צריכים אותה. שבמובן כזה או אחר היא תעשה למישהו טוב – תעניין, תרגש, תדליק נורה, תנחם, תהדהד מחשבות או תחושות. בסוף יצירות אמנות ובוודאי שירים, יכולים לעזור לנו לא להרגיש לבד.
אז היום יוצאת הסנונית הראשונה מהאלבום החדש – שיר שכתב אברהם חלפי הגדול, והלחנתי אני הקטן, לאחר שנתקלתי בשיר במקרה על מדף הספרים אצל עינב ג’קסון כהן – מורתי לפסנתר – בזמן שיעור. אני הלחנתי ועינב ניגנה והוסיפה קולות. ערן ויץ אחראי לעיבוד, להפקה, לנגינת גיטרה ולקולות, יהוא ירון ניגן קונטרה בס וספי ציזלינג הוסיף חצוצרה מכשפת. ערן מיקסס ורונן הלל על המאסטרינג באולפני iScream Studios, טכנאי ההקלטה היו קובי ויטמן ונועה עדר.
לינק להאזנה: https://iroth.fanlink.to/zesherodef
