שירים

  השיר “רק לב נשבר” (אפשר לשמוע כאן: https://music.israelroth.com/raklev) נכתב על ידי זלדה מישקובסקי הידועה בשמה הפרטי זלדה. זלדה נודלה במשפחה דתית (היא בת דודתו של הרבי מליובאוויטש), עלתה לארץ מרוסיה בשנות העשרים ולמדה בבית ספר לבנות בירושלים ואחר כך בסמינר למורות “מזרחי”. שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין במדורי ספרות והיא נהגה לדקלם לאורחיה […]

כמה מילים על ג’וני. זה בעצם השיר הראשון שהוקלט בשביל האלבום השני. כבר כתבתי וסיפרתי שרציתי ליצור אלבום שיש בו קולות חדשים ושונים מהקול האישי שלי. גם סיפרתי שאחת הטכניקות שהשתמשתי בהן היתה לכתוב בגוף ראשון אישה. כך נכתב גם ג’וני. בשלב זה, מציע להקשיב לו ברקע (קישור כאן). השיר הוא שילוב של גרעין אמיתי, משפטים

כמה מילים על “חלקם שירים שלי” (האלבום והשיר הראשון): האלבום החל להיווצר מיד לאחר יציאת האלבום הראשון במרץ 2021 והמחשבה שלי היתה שאני רוצה אלבום שיהיו בו קולות נוספים ואחרים לאחר שהאלבום הראשון היה מאד אישי, מאד שלי, מאד “בקול שלי”. לדן תורן ומאיר גולדברג יש סדנת כתיבה שנקראת “סלון הפזמון” שהששתתפתי בה” ובחנוכה הם

לפני שלוש שנים (ימי הקורונה, מרץ 2021), יצא האלבום הראשון שלי “שנה א”, התחלתי לעבוד על האלבום השני ממש מייד. זה היה ברור ומובן שאני ממשיך ליצור – לכתוב, להלחין. זה היה תהליך לא קצר – חלקו מאילוצי התקופה המשוגעת, חלקו מאילוצי החיים עצמם והשיגרה, וחלק מתשומת הלב וההתעקשות לחתור לתוצאה טובה יותר של ערן

אחייניתי המוכשרת, נועה לוי-קוצרה, הנפישה (האם זו המילה?) את השיר שלי הארטברייק הוטל. תנו מבט ואשמח לשמוע מה חושבים (אני חושב שזה מדהיםםםם….).אם אתם מחפשים מאיירת, אנימטורית מוכשרת וחמודה לאללה, אפשר להתרשם מהאתר שלה: https://www.noalevy.art/ כתבתי קצת רקע על השיר בעבר כאן: https://israelroth.com/%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%98%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a7-%d7%94%d7%95%d7%98%d7%9c/ השיר זמין בפלטפורמות השונות דרך הקישור: וביוטיוב כאן: והנה האנימציה!

הזיכרון פורץ לתודעה בזמנים שהוא בוחר לעצמו, לא תמיד כשאנחנו מוכנים לזה. לא תמיד בקשר למשהו חיצוני. לזיכרון יש רצון משלו. כשהוא רוצה הוא יכול להעיר אותך מהשינה. או לנתק אותך מבני משפחתך. או מהלימודים או העבודה. לפעמים הוא קצת מטושטש, לפעמים חד כמו סכין גילוח. כשהתאריך הלועזי מתאחד עם יום השבוע, זה משום מה

פעם, לפני שנה ומשהו ומגיפה, נסעתי לא מעט לארצות הברית במסגרת העבודה. נסיעות עבודה הן הפוגה מסויימת מהשיגרה ומושא קינאה לאנשים שלא עובדים במקום עבודה ששולח אותם לנסיעות כאלה. מי שנוסע נסיעות עסקים, מפתח עם הזמן יכולות אריזה והסתגלות. לפעמים הנסיעות הן עם חברים לעבודה, לפעמים פוגשים אנשים חדשים (לקוחות, שותפים, אנשים שפוגשים). לפעמים, בעיקר

האביב עונה אופטימית ובמובנים רבים מעוררת תחושת הקלה ונשימה קלה יותר אחרי החורף שבו הסתגרנו תחת שמיכות. אצלנו במשפחה האביב היא גם עונה טעונה בעצב ומועקה. אבי נפטר ב-י’ בניסן ואת ערב הפסח אנחנו חוגגים בצמוד לאזכרה שלו. י’ בניסן הוא גם יום נפילתו של סבי ב-1948, אבי אמי שאני קרוי על שמו. מיד לאחר

בגיל חמישים ושתיים בערך, קרה לי נס. התחלתי לכתוב ולהלחין שירים. בהתחלה זה היה משהו ביני לביני, בבית… לאט לאט זה התפתח ורצה לצאת מהמגירה, מהמחשב. המוזיקה שתמיד היתה בעיניי צורת האמנות הכי רוחנית, הכי קרובה לאלוהים, הרשתה לי לגעת בה.טקסטים ומחשבות, זכרונות, כאבים ופצעים ישנים ואהבה וגעגוע רצו להתחבר לצלילים. יצאתי למסע של התפתחות

אליס, הסינגל האחרון היוצא לפני יציאת האלבום הראשון, הוא סיפור אהבה הנפרש על פני שלושה עשורים, וכמו בשאר שירי האלבום,נוסטלגיה, רומנטיקה וחשיבות הרגע הנוכחי אל מול הזמן החולף, הם המוטיבים המרכזיים. ניתן להאזין במדיות השונות – לחצו כאן!